רשומות רפואיות אלקטרוניות: ניווט בתקני יכולת פעולה הדדית לעתיד של שירותי בריאות מחוברים

התפתחות שירותי הבריאות קשורה קשר בל יינתק להתקדמות טכנולוגית. רשומות רפואיות אלקטרוניות (EHRs) הפכו למרכזיות בשינוי האופן שבו מידע רפואי מנוהל, מאוחסן ונגיש. עם זאת, את הפוטנציאל האמיתי של EHRs ניתן לממש רק באמצעות חילופי נתונים חלקים – מושג המכונה יכולת פעולה הדדית (interoperability). פוסט בלוג זה מתעמק בתפקיד המכריע של תקני יכולת פעולה הדדית ב-EHRs, ובוחן את חשיבותם, את האתגרים הכרוכים בכך, ואת העתיד שהם מבטיחים לשירותי הבריאות העולמיים.

הבנת יכולת הפעולה ההדדית: הבסיס לשירותי בריאות מחוברים

יכולת פעולה הדדית, במהותה, מתייחסת ליכולת של מערכות מידע רפואי, מכשירים ויישומים שונים להחליף, לפרש ולהשתמש בנתונים באופן משמעותי. ללא יכולת פעולה הדדית, מערכות EHR נותרות מבודדות (siloed), מה שמעכב את זרימת המידע הקריטי על המטופל ועלול להשפיע על איכות ויעילות הטיפול. דמיינו תרחיש שבו ההיסטוריה הרפואית של מטופל מבית חולים אחד אינה נגישה לבית חולים או מרפאה אחרים. חוסר מידע זה יכול להוביל לבדיקות כפולות, אבחונים מאוחרים ואף לטעויות רפואיות. יכולת פעולה הדדית מגשרת על פערים אלה, ומאפשרת לספקי שירותי בריאות לגשת לתמונה מלאה ומדויקת של בריאות המטופל, ללא קשר למקור הנתונים.

היתרונות של יכולת פעולה הדדית הם רבים. הם כוללים:

• שיפור הטיפול במטופל: גישה להיסטוריה רפואית מקיפה של המטופל מאפשרת קבלת החלטות מושכלת יותר, המובילה לאבחון וטיפול טובים יותר.
• יעילות משופרת: חילופי נתונים יעילים מפחיתים את העומס המנהלי, ממזערים את הניירת וחוסכים זמן הן לספקי שירותי הבריאות והן למטופלים.
• הפחתת עלויות: מניעת בדיקות כפולות, מזעור טעויות רפואיות ואופטימיזציה של הקצאת משאבים יכולים להוזיל משמעותית את עלויות שירותי הבריאות.
• קידום מחקר וחדשנות: ניתן להשתמש בנתונים מצטברים ואנונימיים ממערכות בעלות יכולת פעולה הדדית למחקר, להנעת חדשנות בתחום הבריאות ולהוביל לפיתוח טיפולים ותרפיות חדשים.
• שיפור מעורבות המטופל: מטופלים יכולים להשתתף באופן פעיל בטיפול שלהם על ידי גישה למידע הרפואי שלהם ותקשורת עם ספקים באמצעות מערכות בעלות יכולת פעולה הדדית.

תקני יכולת פעולה הדדית מרכזיים: אבני הבניין של חילופי הנתונים

מספר תקנים ומסגרות חיוניים להשגת יכולת פעולה הדדית ב-EHRs. תקנים אלה מגדירים את הפורמטים, הפרוטוקולים והטרמינולוגיות המשמשים להחלפה ופירוש של מידע רפואי. כמה מהבולטים שבהם כוללים:

1. HL7 (Health Level Seven)

HL7 הוא ארגון ללא מטרות רווח המפתח תקנים לחילוף, אינטגרציה, שיתוף ואחזור של מידע רפואי אלקטרוני. התקנים של HL7 מאומצים באופן נרחב ברחבי העולם ומספקים מסגרת לחילופי נתונים חלקים בין מערכות בריאות. תקני HL7 עוסקים בהיבטים שונים של נתוני בריאות, כולל תצפיות קליניות, מידע מנהלי ועסקאות פיננסיות. קיימות גרסאות שונות, כאשר HL7v2 היא הנפוצה ביותר, ואחריה HL7v3 ו-FHIR (Fast Healthcare Interoperability Resources).

2. FHIR (Fast Healthcare Interoperability Resources)

FHIR הוא תקן מודרני וגמיש יותר שפותח על ידי HL7. הוא נועד לתת מענה למגבלות של HL7v2 ו-HL7v3. FHIR משתמש בגישה מודולרית, המאפשרת למפתחים לבנות ולהתאים אישית יישומי בריאות על ידי הרכבת "משאבים" (resources). משאבים אלה מייצגים מושגי ליבה בתחום הבריאות כגון מטופלים, תרופות ותצפיות. FHIR מבוסס על RESTful API, מה שמקל על שילובו עם טכנולוגיות אינטרנט מודרניות ויישומים ניידים. הוא זוכה לתאוצה גוברת ברחבי העולם בזכות קלות היישום והגמישות שלו.

3. SNOMED CT (Systematized Nomenclature of Medicine – Clinical Terms)

SNOMED CT היא טרמינולוגיה רפואית קלינית מקיפה ורב-לשונית המספקת דרך סטנדרטית לייצוג מידע קליני. היא משמשת לקידוד והחלפה של נתונים קליניים, ומבטיחה שמערכות בריאות שונות יוכלו להבין ולפרש מושגים רפואיים באופן עקבי. SNOMED CT מכסה מגוון רחב של התמחויות ומושגים רפואיים, כולל אבחנות, פרוצדורות, ממצאים ותרופות. הגישה הסטנדרטית שלו חיונית ליכולת פעולה הדדית, ומאפשרת חילופי נתונים וניתוח משמעותיים.

4. LOINC (Logical Observation Identifiers Names and Codes)

LOINC היא מערכת קידוד סטנדרטית לתצפיות מעבדה וקליניות. היא מספקת סט משותף של קודים ושמות לזיהוי בדיקות מעבדה, מדידות קליניות ותצפיות אחרות. LOINC מבטיחה שמערכות בריאות שונות יוכלו לפרש באופן עקבי את תוצאות הבדיקות והמדידות, ובכך לשפר את דיוק הנתונים ואת יכולת ההשוואה ביניהם. השימוש בו חיוני להחלפת תוצאות מעבדה ונתונים קליניים אחרים בין ספקי מערכות בריאות שונים.

5. DICOM (Digital Imaging and Communications in Medicine)

DICOM הוא תקן לטיפול, אחסון, הדפסה והעברה של תמונות רפואיות. הוא מבטיח שתמונות המופקות על ידי מכשירי הדמיה שונים (למשל, מכשירי רנטגן, סורקי MRI) יוכלו להיות מוצגות ומפוענחות באופן עקבי במערכות בריאות שונות. DICOM חיוני ליכולת פעולה הדדית ברדיולוגיה, קרדיולוגיה והתמחויות אחרות עתירות הדמיה. הוא מאפשר שיתוף של תמונות רפואיות בין מתקני בריאות שונים, ובכך מאפשר אבחון וטיפול יעילים.

אתגרים בדרך ליכולת פעולה הדדית: ניווט במורכבויות

אף שהיתרונות של יכולת פעולה הדדית ברורים, השגתה אינה נטולת אתגרים. מספר גורמים יכולים להפריע לחילופי מידע רפואי חלקים. הבנת אתגרים אלה חיונית לפיתוח אסטרטגיות יעילות להתגברות עליהם.

1. אתגרים טכניים

מערכות מדור קודם (Legacy Systems): ארגוני בריאות רבים עדיין מסתמכים על מערכות ישנות שלא תוכננו מתוך מחשבה על יכולת פעולה הדדית. שילוב מערכות אלה עם מערכות מודרניות יכול להיות מורכב ויקר. שדרוג או החלפה של מערכות אלה הוא תהליך שדורש זמן ומשאבים רבים. המערכות הישנות עשויות שלא לתמוך בתקני יכולת פעולה הדדית מודרניים. הדבר עשוי לחייב פתרונות תווכה (middleware) או מנועי ממשקים כדי לאפשר חילופי נתונים.

פערים בפורמט הנתונים: מערכות EHR שונות עשויות להשתמש בפורמטים ובמערכות קידוד שונים, גם כאשר הן משתמשות באותם תקנים. הדבר עלול להוביל לאתגרי מיפוי והמרת נתונים. נדרשים מיפוי נתונים קפדני, המרה ואימות כדי להבטיח את דיוק הנתונים. פורמטי נתונים שאינם תואמים עשויים לדרוש התאמה אישית נרחבת, מה שמגדיל את עלויות היישום והמורכבות.

אבטחה ופרטיות: הגנה על פרטיות ואבטחת נתוני המטופלים היא בעלת חשיבות עליונה. חיוני להבטיח שמערכות בעלות יכולת פעולה הדדית יעמדו בתקנות רלוונטיות (למשל, HIPAA בארצות הברית, GDPR באיחוד האירופי) ויישמו אמצעי אבטחה חזקים. יישום פרוטוקולי אבטחה המגנים על מידע רגיש של מטופלים במהלך העברה ואחסון מציב אתגרים טכניים מורכבים. הצפנה, בקרות גישה ורישומי ביקורת (audit trails) הם רכיבים חיוניים.

2. יכולת פעולה הדדית סמנטית

יכולת פעולה הדדית סמנטית היא היכולת של מערכות לא רק להחליף נתונים, אלא גם להבין את משמעותם. הדבר חורג מההיבטים הטכניים של חילופי נתונים וכרוך בהבטחה שהנתונים המשותפים יפורשו באופן עקבי במערכות שונות. זהו אולי האתגר הקשה ביותר, מכיוון שהוא מחייב טרמינולוגיות ומערכות קידוד סטנדרטיות (כמו SNOMED CT ו-LOINC). לאותו רכיב נתונים עשויות להיות משמעויות או פרשנויות שונות בהתאם להקשר או למערכת. גם כאשר הנתונים משתמשים באותם קודים, המשמעות הבסיסית יכולה להיות מושפעת מטרמינולוגיה מקומית, פרקטיקה קלינית או הבדלים תרבותיים.

3. אתגרי ממשל ומדיניות

חוסר בסטנדרטיזציה: היעדר תקן אוניברסלי או יישום עקבי של תקנים קיימים עלול ליצור בעיות של יכולת פעולה הדדית. מדינות ואזורים שונים עשויים לאמץ תקנים שונים או לפרש באופן שונה את אותם תקנים. הדבר עלול להוביל לחילופי נתונים מקוטעים ולקשיים ביכולת הפעולה ההדדית. הרמוניזציה ביניהם חיונית ליכולת פעולה הדדית גלובלית.

ממשל נתונים (Data Governance): קביעת מדיניות ונהלים ברורים של ממשל נתונים חיונית להבטחת איכות הנתונים, עקביותם ואבטחתם. ממשל נתונים כולל הגדרת בעלות על נתונים, זכויות גישה ותקני איכות נתונים. הנחיות ברורות לממשל נתונים הן קריטיות לשמירה על שלמות הנתונים ולקידום יכולת פעולה הדדית.

עמידה ברגולציה: עמידה בתקנות פרטיות נתונים, כגון GDPR או HIPAA, יכולה להיות מורכבת, במיוחד בסביבה רב-לאומית. למדינות ולאזורים שונים יש תקנות שונות, אשר יכולות להשפיע על חילופי נתונים חוצי גבולות. ניווט בנופים רגולטוריים משתנים אלה הוא אתגר מתמיד. שמירה על תאימות דורשת ניטור מתמשך והתאמה לשינויים בחקיקה.

4. אתגרים תרבותיים וארגוניים

התנגדות לשינוי: ספקי שירותי בריאות עשויים להתנגד לאימוץ טכנולוגיות חדשות או לשינוי זרימות העבודה שלהם. הדבר נכון במיוחד אם המערכות החדשות דורשות התאמות משמעותיות לפרקטיקות הקיימות שלהם. אסטרטגיות ניהול שינוי חיוניות לניהול התנגדות ולהבטחת מעבר חלק.

היעדר שיתוף פעולה: יכולת פעולה הדדית מוצלחת דורשת שיתוף פעולה בין בעלי עניין שונים, כולל ספקי שירותי בריאות, ספקי טכנולוגיה וסוכנויות ממשלתיות. טיפוח תרבות של שיתוף פעולה ושיתוף מידע הוא חיוני. פיתוח שותפויות חזקות בין בעלי עניין אלה הוא קריטי להשגת יכולת פעולה הדדית. חוסר שיתוף פעולה עלול להוביל לקיטוע ולעכב את ההתקדמות.

מגבלות פיננסיות: יישום מערכות בעלות יכולת פעולה הדדית יכול להיות יקר. ארגונים עשויים להתמודד עם מגבלות פיננסיות המגבילות את יכולתם להשקיע בתשתיות ובמשאבים הדרושים. הדבר יכול להשפיע על יכולתם להשיג ולתחזק יכולת פעולה הדדית. העלות היא גורם מפתח שיש לקחת בחשבון. ייתכן שיהיה צורך בחיפוש מימון ומשאבים חיצוניים במקרים מסוימים.

דוגמאות גלובליות ליוזמות יכולת פעולה הדדית

מדינות רבות ברחבי העולם פועלות באופן פעיל להשגת יכולת פעולה הדדית רבה יותר ב-EHR. הנה כמה דוגמאות:

1. ארצות הברית:

לארה"ב יש היסטוריה ארוכה של קידום אימוץ EHR ויכולת פעולה הדדית. משרד המתאם הלאומי לטכנולוגיית מידע רפואי (ONC) היה גורם מרכזי בקביעת תקנים ומתן מימון לתמיכה ביישום EHR וחילופי נתונים. תוכניות כמו Trusted Exchange Framework and Common Agreement (TEFCA) שואפות ליצור רשת ארצית של רשתות מידע רפואי.

2. האיחוד האירופי:

האיחוד האירופי שם דגש חזק על בריאות דיגיטלית ויכולת פעולה הדדית. יוזמת מרחב נתוני הבריאות האירופי (EHDS) שואפת ליצור מסגרת מאובטחת ובעלת יכולת פעולה הדדית לשיתוף נתוני בריאות בין המדינות החברות באיחוד. ה-EHDS מקדם שימוש בפורמטים ותקנים משותפים של נתונים, כמו HL7 FHIR, כדי לאפשר חילופי נתונים חוצי גבולות עבור שירותי בריאות ומחקר.

3. קנדה:

קנדה מקדמת גישה פאן-קנדית ליכולת פעולה הדדית של EHR באמצעות יוזמות כמו המכון הקנדי למידע רפואי (CIHI). CIHI מספק תקנים והנחיות לאומיים למידע רפואי, ותורם למערכת בריאות מחוברת יותר. קנדה פועלת גם לקידום אסטרטגיית הבריאות הדיגיטלית שלה על ידי סטנדרטיזציה של פורמטי נתונים וקידום שיתוף נתונים לשיפור הטיפול במטופלים ותוצאות בריאותיות.

4. אוסטרליה:

לאוסטרליה יש אסטרטגיה לאומית לבריאות דיגיטלית המתמקדת בשיפור יכולת הפעולה ההדדית. הסוכנות האוסטרלית לבריאות דיגיטלית (ADHA) אחראית ליישום האסטרטגיה הלאומית לבריאות דיגיטלית, כולל מערכת My Health Record, המאפשרת לאוסטרלים לגשת למידע הרפואי שלהם. אוסטרליה פועלת באופן פעיל לשילוב נתוני בריאות ממקורות שונים כדי לספק תמונה מקיפה של בריאות המטופל. אסטרטגיית הבריאות הדיגיטלית האוסטרלית כוללת יוזמות להנעת אימוץ התקנים, כגון FHIR, ולהקמת מערכת אקולוגית חזקה של בריאות דיגיטלית.

5. סינגפור:

סינגפור יישמה מערכת רשומות רפואיות אלקטרוניות לאומית בשם National Electronic Health Record (NEHR). ה-NEHR מאפשר לספקי שירותי בריאות לשתף מידע על מטופלים, ובכך משפר את תיאום הטיפול. סינגפור גם מקדמת באופן פעיל את אימוץ תקני יכולת הפעולה ההדדית, כגון HL7 ו-FHIR, כדי להקל על חילופי נתונים. ממשלת סינגפור משקיעה רבות בתשתית הבריאות הדיגיטלית שלה כדי לשפר את יעילות שירותי הבריאות ותוצאות המטופלים. גישה זו מדגישה את מחויבותה של סינגפור לבריאות דיגיטלית וחדשנות.

עתיד יכולת הפעולה ההדדית: מגמות וחידושים

עתידה של יכולת הפעולה ההדדית ב-EHR נראה ורוד, עם מגמות וחידושים מבטיחים שישפרו עוד יותר את חילופי הנתונים וישדרגו את שירותי הבריאות. הנה כמה תחומים מרכזיים שכדאי לעקוב אחריהם:

1. אימוץ וקידום FHIR

FHIR צפוי להפוך לתקן הדומיננטי לחילופי נתונים בתחום הבריאות. העיצוב המודולרי שלו וארכיטקטורת ה-RESTful API מקלים על יישומו ושילובו עם טכנולוגיות מודרניות. ככל ש-FHIR יתבגר, אימוצו יאיץ, ויקל על יכולת הפעולה ההדדית והחדשנות בתחום הבריאות. השיפור המתמיד ביכולות FHIR, כולל תמיכה מוגברת בתרחישים קליניים מורכבים, יהפוך אותו לרב-תכליתי ושימושי יותר.

2. בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה (ML)

AI ו-ML עומדים לחולל מהפכה ביכולת הפעולה ההדדית. ניתן להשתמש בטכנולוגיות אלה לאוטומציה של מיפוי נתונים, פתרון פערים סמנטיים ושיפור איכות הנתונים. מערכות מבוססות AI יכולות לנתח נתונים ממקורות מרובים כדי לספק תובנות ולתמוך בקבלת החלטות קליניות. יישום חידושים אלה ישפר באופן דרמטי את יעילות חילופי הנתונים וישדרג את מתן שירותי הבריאות הכוללים. הם גם יקלו על פיתוח מודלים חזויים, ויאפשרו שירותי בריאות פרואקטיביים ומותאמים אישית.

3. טכנולוגיית בלוקצ'יין

בלוקצ'יין יכול לשפר את אבטחת הנתונים, הפרטיות והאמון במערכות בעלות יכולת פעולה הדדית. ניתן להשתמש בו ליצירת רשתות חילופי נתונים מאובטחות ושקופות. טכנולוגיית הרישום המבוזר (distributed ledger) של הבלוקצ'יין מסייעת להבטיח את שלמות ואי-השינוי של נתוני הבריאות. הדבר יכול להיות חיוני להגנה על מידע המטופלים. השימוש בו עשוי לחולל מהפכה באופן ניהול ושיתוף נתוני הבריאות.

4. מחשוב ענן

מחשוב ענן מספק תשתית מדרגית וחסכונית למערכות EHR. מערכות EHR מבוססות ענן יכולות לשפר את יכולת הפעולה ההדדית על ידי מתן גישה לספקי שירותי בריאות לנתונים מכל מקום ובכל זמן. פתרונות ענן מספקים את התשתית הדרושה לאחסון ועיבוד נתונים בקנה מידה גדול. מחשוב ענן מספק בסיס לחיבור מערכות בריאות והפיכת מידע רפואי לזמין לבעלי עניין שונים. הדבר מאפשר גישה קלה יותר לנתונים ומקל על שיתוף מידע רפואי.

5. נתוני בריאות שנוצרו על ידי מטופלים (PGHD)

יכולת הפעולה ההדדית תתרחב ותכלול נתונים שנוצרו על ידי המטופלים עצמם, כגון נתונים ממכשירים לבישים ויישומי בריאות אישיים. שילוב חלק של PGHD עם EHRs יכול לספק תמונה מקיפה יותר של בריאות המטופל ולאפשר טיפול מותאם אישית. שילוב נתונים שנאספו ממכשירים לבישים ומקורות אחרים ייצור תמונה מקיפה ומדויקת יותר של בריאות המטופל. הדבר יקל על מתן שירותי בריאות פרואקטיביים ושיפור תוצאות המטופלים.

תובנות מעשיות ושיטות עבודה מומלצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות העולמי

כדי לנווט בהצלחה במורכבויות של יכולת הפעולה ההדדית של EHR ולהבטיח עתיד של שירותי בריאות מחוברים, על אנשי מקצוע בתחום הבריאות ברחבי העולם לשקול את הדברים הבאים:

1. אמצו תקני יכולת פעולה הדדית

ארגוני בריאות צריכים לאמץ וליישם באופן פעיל תקני יכולת פעולה הדדית המוכרים בתעשייה, כגון HL7 FHIR, SNOMED CT ו-LOINC. זהו הצעד הבסיסי לקראת הפעלת חילופי נתונים חלקים. על ידי התחייבות לתקני יכולת פעולה הדדית, ארגוני בריאות יכולים ליצור בסיס למערכת אקולוגית של בריאות מחוברת. ישמו נהלי עבודה סטנדרטיים.

2. השקיעו בתשתיות ליכולת פעולה הדדית

השקיעו בתשתיות הדרושות, כולל מנועי ממשקים, כלי מיפוי נתונים ופתרונות אבטחה, כדי להקל על חילופי נתונים. הקצו משאבים כדי להבטיח שהבסיס הטכני תומך ביכולת פעולה הדדית. תעדפו השקעה בכלים ומערכות המייעלים את חילופי הנתונים. ודאו שהתשתית שלכם יכולה להתמודד עם נפח נתונים גובר.

3. טפחו שיתופי פעולה ושותפויות

שתפו פעולה עם ספקי שירותי בריאות אחרים, ספקי טכנולוגיה וסוכנויות ממשלתיות כדי לקדם יכולת פעולה הדדית. צרו שותפויות לשיתוף שיטות עבודה מומלצות, התמודדות עם אתגרים וקידום מאמצי יכולת הפעולה ההדדית. פתחו שותפויות שיתופיות לפתרונות משותפים. השתתפו ביוזמות שיתופיות ליכולת פעולה הדדית.

4. תעדפו אבטחת מידע ופרטיות

יישמו אמצעי אבטחה חזקים, כולל הצפנה, בקרות גישה ורישומי ביקורת, כדי להגן על פרטיות נתוני המטופלים. צייתו לתקנות פרטיות נתונים רלוונטיות, כגון GDPR או HIPAA. הקפידו תמיד על שיטות עבודה מומלצות באבטחה ועל סודיות המטופלים. תעדפו את אבטחת נתוני המטופלים.

5. חנכו והכשירו את הצוות

ספקו הכשרה הולמת לצוות על תקני יכולת פעולה הדדית, נהלי חילופי נתונים ושיטות עבודה מומלצות באבטחת מידע. השקיעו בחינוך מתמשך כדי להבטיח שחברי הצוות יישארו מעודכנים בהתפתחויות האחרונות. הכשירו את הצוות על תקני יכולת הפעולה ההדדית העדכניים ביותר. עודדו למידה והתפתחות מתמשכת.

6. התחילו בקטן ובצעו איטרציות

התחילו עם פרויקטי פיילוט ויישומים הדרגתיים כדי לצבור ניסיון וללמוד מהתהליך. אמצו גישה איטרטיבית, והרחיבו בהדרגה את יכולות הפעולה ההדדית. גישה זו מאפשרת בדיקה, למידה והתאמה לאורך הדרך. היא מפחיתה את הסיכון ומגדילה את הסבירות ליישום מוצלח.

7. פעלו למען מדיניות ומימון

פעלו למען מדיניות ומימון התומכים ביוזמות יכולת פעולה הדדית ברמה המקומית, הלאומית והבינלאומית. השתתפו בדיונים בתעשייה ותרמו לפיתוח תקני יכולת פעולה הדדית. ודאו שקובעי המדיניות מודעים לחשיבותה של יכולת הפעולה ההדדית. שתפו פעולה לצורך מימון לתמיכה במאמצי יכולת פעולה הדדית.

מסקנה: מאמצים עתיד של שירותי בריאות מחוברים

יכולת הפעולה ההדדית של EHR אינה עוד מותרות; היא הכרח. היא הבסיס לעתיד של שירותי בריאות מחוברים שבו הנתונים זורמים בצורה חלקה, ומאפשרים טיפול טוב יותר במטופלים, יעילות מוגברת ועלויות מופחתות. למרות קיומם של אתגרים, היתרונות של יכולת פעולה הדדית אינם מוטלים בספק. על ידי אימוץ תקני יכולת פעולה הדדית, השקעה בתשתית הנכונה, טיפוח שיתוף פעולה ותעדוף אבטחת מידע, אנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים לנווט במורכבויות ולממש את מלוא הפוטנציאל של EHRs. ככל שהטכנולוגיה ממשיכה להתפתח, יכולת הפעולה ההדדית תמלא תפקיד חיוני עוד יותר בשינוי שירותי הבריאות בעולם. המסע לעבר מערכת בריאות מחוברת ובעלת יכולת פעולה הדדית מלאה הוא מאמץ משותף. הוא דורש חזון משותף, מחויבות לחדשנות ומסירות לשיפור תוצאות המטופלים. על ידי אימוץ חזון זה, נוכל לבנות עתיד בריא יותר לכולם.